יוקר המחיה בישראל: למה מדד המחירים לא מתאר אתכם

שני שכנים באותו בניין בפתח תקווה מקבלים אותו תלוש, ואחד מהם מרגיש שהחודש נגמר ב-20 בו. ההבדל לא במשכורת אלא בסל.

בעינינו, האינפלציה הרשמית מדויקת עבור הסל הממוצע, אבל הסל שלכם עשוי להיראות אחרת, ואז המספר שמתפרסם לא יתאר את מה שעובר עליכם. בעינינו, כדאי לכל משק בית לחשב את האינפלציה האישית שלו.

מה בעצם אומר מדד המחירים לצרכן, ולמה הוא לא מתאר אתכם?

המדד שמפרסמת הלמ"ס הוא מדד של סל ממוצע של משקי בית. הלמ"ס מפרסמת אותו בדרך כלל ב-15 בחודש, ובו משקל לכל קבוצת מוצרים לפי סקר הוצאות משקי הבית.

הממוצע הזה מסתיר הרבה: משפחה עם שכר דירה, שלושה ילדים ורכב מרגישה סל אחר מרווק שגר בדירה בבעלותו. ומי ששכר הדירה שלו קפץ לא מרגיש הקלה, גם אם מחירי ההלבשה ירדו.

בדקו את המספר העדכני בפרסום האחרון של הלמ"ס, כי הוא משתנה כל חודש.

המספר החשוב יותר הוא הפער: שכר שעלה בקצב הממוצע לא מציל אתכם אם הסעיפים הכבדים שלכם עלו מהר יותר, וההפרש הזה יוצא מהכיס.

איזו קטגוריה כואבת הכי הרבה: דיור, מזון או תחבורה?

בדרך כלל הדיור הוא ההוצאה הגדולה ביותר של משק בית, ולכן שם גם הפער בין המדד לחוויה גדול. מי ששכר הדירה שלו מתחדש מדי שנה מרגיש כל אחוז.

המזון מורגש בכל קנייה בסופר, גם אם בחשבון החודשי הוא קטן מהדיור. התחבורה כוללת דלק, ביטוח, רישוי ותחבורה ציבורית, והיא תלויה בשאלה אם יש לכם רכב אחד, שניים או אפס.

מה קרה לתעריפי החשמל, המים, הגז והדלק?

תעריפי החשמל נקבעים על ידי רשות החשמל, ותעריפי המים על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב. לפי גלובס, משרד האנרגיה קובע את מחיר הדלק אחת לחודש עבור החודש הבא, לפי מחירי הבנזין באירופה ופרמטרים נוספים.

אפשר לבדוק לבד: קחו שלושה חשבונות אחרונים של חשמל ומים, חשבו את העלות לקוט"ש ולמ"ק, והשוו לתעריף המפורסם באתר הרשות.

כמה כסף משפחה צריכה בחודש כדי להסתדר בישראל?

אין מספר אחד, כי התקציב תלוי בהרכב המשפחה ובעיר המגורים, לא בממוצע. עיר מרכזית כמו תל אביב יקרה בדרך כלל משמעותית מעיר בפריפריה, בעיקר בשכר דירה.

כל הוצאה חודשית מוכפלת באחוז העלייה, כדי לחשב את התוספת בפועל. בדוגמה זו: משכורת נטו 12,000 ₪, דיור 4,500 ₪, מזון 3,000 ₪, תחבורה 1,500 ₪ וחשבונות 1,200 ₪. אם הדיור מתייקר ב-4% והשאר ב-3%, התוספת היא 180 + 90 + 45 + 36 = 351 ₪ בחודש, כ-2.9% מהמשכורת. העלאת שכר של 3% (360 ₪) בדיוק מכסה אותה. האחוזים כאן הם הנחות להמחשה, לא נתונים רשמיים.

אם אתם בקשיים, כדאי להתייעץ עם יועץ תקציב או יועץ פנסיוני מוסמך.

שתי משפחות, אותן עליות מחירים: מי משלמת יותר?

קחו אותן הנחות עלייה, 4% בדיור ו-3% בשאר, ושני סלים שונים. משפחה א' היא הדוגמה למעלה ומשלמת תוספת של 351 ₪. משפחה ב' משלמת דיור של 6,000 ₪, מזון 3,500 ₪, תחבורה 800 ₪ וחשבונות 1,000 ₪: 240 + 105 + 24 + 30 = 399 ₪ בחודש.

אותו מדד, ופער של 48 ₪ בחודש, כ-576 ₪ בשנה, שנובע בעיקר ממשקל הדיור בסל. הנתונים כאן הם תרחיש להמחשה, ולא ממוצע של משפחות בישראל. הזינו את הסכומים שלכם במחשבון ותראו את הפער שלכם.

איך בודקים בעצמכם אם הטענות על יוקר המחיה מדויקות?

בדקו ארבעה דברים בכל כותרת:

• מקור: הלמ"ס, בנק ישראל או רשות החשמל, ולא ציטוט של ציטוט.
• תאריך: אינפלציה של השנה שעברה לא מסבירה את החודש הזה.
• בסיס ההשוואה: מול חודש קודם או מול אותו חודש אשתקד.
• מה נמדד: מחירים, הוצאה של משק בית או שכר, כי אלה שלושה דברים שונים.

שתי מלכודות נפוצות: אחוז מול נקודות אחוז, וממוצע מול חציון. ממוצע שכר נמשך למעלה בגלל משתכרים גבוהים.