אלבום זהות הוא עבודה אישית שילדים מכינים מהגן ועד כיתה ז', ובה הילד מציג את עצמו: השם שלו, המשפחה, השורשים, התחביבים והחלומות, בטקסט, בתמונות ובציורים. אפשר לסיים אותו בארבעה שבועות: ראיון אחד לפחות עם סבא או סבתא, איסוף תמונות, עץ משפחה וחלוקה לפרקים. אין תבנית רשמית אחת, ובית הספר קובע את הדרישות, ולכן מתחילים מההנחיות של המחנכת.
ההודעה נוחתת בקבוצת הווטסאפ של הכיתה, תמיד ביום ראשון בערב: "אלבום זהות, הגשה בעוד חודש". שעה אחר כך חצי מהבית הפוך. מישהו מחפש את תמונת החתונה, מישהו אחר מנסה להיזכר באיזו עיר נולד סבא רבא, ואף אחד לא יודע.
אלבום טוב לא מתחיל בדבק ובקלסר אלא בראיון אחד של חצי שעה עם סבא או סבתא.
בעינינו, אלבום זהות נמדד במספר הסיפורים שהילד שמע ישירות מהסבים, ולא ביופי העימוד. תמונה חסרה אפשר למצוא בארכיון. סיפור שלא הוקלט נעלם עם מי שסיפר אותו.
מה זה אלבום זהות ומה צריך להיות בו?
אלבום זהות הוא עבודה של הילד על עצמו. הוא לא תיק מסמכים, ואין לו קשר לתעודת הזהות של רשות האוכלוסין, למי שהגיע לכאן מחיפוש אחר.
הליבה כמעט קבועה בכל בית ספר:
- השם ומה מסתתר מאחוריו
- המשפחה: מי גר איתי ומי האנשים שלי
- ציר זמן מיום הלידה ועד היום, עם תאריכים
- שורשים: מאיפה הגיעה המשפחה
- תחביבים וחברים: מה אני אוהב לעשות ועם מי
- ערכים וחלומות: מה חשוב לי ומה אני רוצה להיות
הנחיות בית הספר גוברות על כל תבנית, כולל זו. אם המחנכת ביקשה פרק על השכונה, יש פרק על השכונה.
אילו פרקים כוללים באלבום זהות לפי גיל: גן, כיתה א' וכיתה ז'?
הפרקים גדלים יחד עם הילד. בגן מספיק עמוד לכל פרק, מעט מילים והרבה תמונות. בכיתה ז' זה כבר מחקר משפחתי קטן.
גן וכיתה א':
- שמי ומי בחר אותו
- הפנים שלי: תמונה וטביעת יד
- המשפחה שלי, בציור
- מה אני אוהב, ולמה
- מה אני רוצה להיות כשאגדל
כיתות ב' עד ו': מוסיפים עץ משפחה של שלושה דורות, מקום הלידה, משמעות השם, ציר זמן אישי עם תאריכים ופרק על חברים ותחביבים. הילד כבר כותב בעצמו, גם אם עם שגיאות.
כיתה ז': כאן אלבום הזהות פוגש את עבודת השורשים. נכנסים ראיונות מוקלטים, ארצות המוצא של כל צד, סיפור העלייה או ההגירה ומסורות שעברו בין הדורות. בחלק מבתי הספר העבודה הזו נעשית במסגרת תכנית בר ובת המצווה בשכבת ז', ולכן היא נשענת יותר על המשפחה המורחבת.
ההבדל בקצרה: אלבום זהות שואל "מי אני". עבודת שורשים שואלת "מאיפה באתי". בכיתה ז' עונים על שתי השאלות.
איך מתחילים להכין אלבום זהות עם ילד קטן ומה עושים עם הכתיבה?
לא פותחים בתבנית ולא בגופן. פותחים בשאלה אחת: "מה אתה רוצה שהילדים בכיתה יידעו עליך?". התשובה, גם אם היא "שאני הכי מהיר בגן", היא הפרק הראשון.
ילד בגן לא כותב, ולכן הוא מספר ואתם רושמים מילה במילה. כולל "כשהייתי קטן הייתי תינוק". הניסוחים האלה הם הדבר הכי שווה באלבום, ותיקון שלהם לעברית תקנית מוחק בדיוק את מה שהמחנכת רוצה לשמוע.
עוד שני הרגלים שחוסכים ערב של לחץ:
- קופסת איסוף. קופסת נעליים אחת, וכל תמונה וכל ציור נכנסים אליה עד שבוע העימוד.
- החלטה על פורמט בשבוע הראשון. מחברת, קלסר או קובץ במחשב. קלסר עם שקיות ניילון מאפשר להוסיף עמודים בלי לפרק הכול.
מה שואלים את סבא וסבתא בראיון לאלבום זהות או לעבודת שורשים?
הנה בנק של 30 שאלות, בשבעה נושאים. אף אחד לא צריך את כולן. בוחרים 8 עד 10 שהילד באמת סקרן לגביהן.
ילדות ובית (6)
- איפה נולדת ובאיזו שנה?
- איך נקרא הרחוב שגדלת בו?
- איך נראה הבית: כמה חדרים, מי גר בו?
- במה שיחקת כשהיית בגיל שלי?
- מה אכלתם בשבת או בחג?
- ממה פחדת כשהיית ילד או ילדה?
שם ומשפחה (5)
- מי בחר את השם שלך ולמה?
- איך קראו להורים שלך ולסבים שלך?
- היו לך כינויים?
- מי בחר את השם שלי, ולמה דווקא הוא?
- יש במשפחה סיפור שכולם מספרים שוב ושוב?
עלייה והגירה (6)
- מאיזו ארץ הגיעה המשפחה ומתי?
- למה החלטתם לעזוב?
- מה לקחתם איתכם ומה נשאר מאחור?
- איך נראה היום הראשון בארץ?
- איפה גרתם בהתחלה?
- איזו שפה דיברו בבית?
לימודים ועבודה (4)
- איך נראה בית הספר שלך?
- מה אהבת ללמוד ומה שנאת?
- מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
- במה עבדת רוב החיים?
חגים ומסורת (4)
- איזה חג אהבת הכי הרבה?
- איזה מנהג משפחתי ממשיך עד היום?
- איזה מאכל עבר אצלנו מדור לדור?
- יש חפץ בבית עם סיפור?
אהבה וחתונה (3)
- איך הכרתם?
- איך נראתה החתונה?
- איפה הבית הראשון שלכם?
ערכים ומסר לנכד (2)
- מה הדבר הכי חשוב שלמדת בחיים?
- מה היית רוצה שאזכור ממך?
סבתא שמדברת רוסית, אמהרית, ערבית או מרוקאית יכולה להתראיין בשפה שלה: הנכד שואל בעברית, ההורה מתרגם, והציטוט באלבום מופיע בשתי השפות. זה בדיוק הפרק שהכיתה זוכרת.
איך בונים עץ משפחה כשחסרים פרטים על דורות קודמים?
עץ נבנה מלמטה למעלה. בתחתית הילד, מעליו ההורים, מעליהם ארבעת הסבים, ובשורה העליונה שמונה סבים רבים. זה הכול: שלושה דורות מעל הילד, 14 אנשים מעליו.
כשחסר שם, מסמנים סימן שאלה. לא ממציאים ולא משלימים "בערך". עץ חלקי הוא עץ אמיתי, וענף ריק הוא גם סיפור: אולי מישהו שלא דיברו עליו, אולי משפחה שהתפזרה במלחמה.
איפה מוצאים את הפרטים החסרים:
- הקרובה הכי מבוגרת במשפחה. היא תמיד יודעת יותר מכולם.
- גב התמונות הישנות. לפעמים יש שם שם ותאריך בעיפרון, בכתב יד של מי שכבר לא איתנו.
- מגירת המסמכים. תעודות לידה ונישואין, ולפעמים גם דרכון ישן או תעודת עולה.
- הכתובה. כתובה מציינת את שם החתן ושם הכלה ושמות האבות, ולפעמים גם עיר ותאריך עברי.
לצד העץ כדאי למלא ציר זמן משפחתי: שנה, אירוע, מי. לידות, עלייה, חתונות, מעבר דירה. ציר כזה מסדר לילד את מה ששמע בראיון.
איפה מוצאים מסמכים ותמונות ישנות של המשפחה, ואיך מחפשים נספי שואה?
שלושה מאגרים ישראליים פתוחים לכולם ובחינם, ורוב ההורים לא שמעו על אף אחד מהם.
נכון ל-2025, מאגר שמות הנספים של יד ושם כולל כ-4.8 מיליון שמות בקירוב, והמספר מתעדכן. רבים מהם נכנסו למאגר דרך "דפי עד" שמילאו קרובי משפחה, ובדף עד מופיעים לא פעם שם האב ומקום המגורים, וגם פרטי מי שמילא את הדף. כך מגלים לפעמים קרוב משפחה חי שלא הכרתם.
נכון ל-2025, הספרייה הלאומית מחזיקה אוספי צילומים היסטוריים וארכיון עיתונות יהודית הניתנים לחיפוש. מודעת חתונה של סבא וסבתא בעיתון משנות ה-50 היא עמוד שאין לאף ילד אחר בכיתה.
נכון ל-2025, ארכיון המדינה שומר מסמכים ממשלתיים, וייתכן שבהם תיקי התאזרחות מתקופת המנדט.
כשמחפשים בני משפחה שנספו:
- מנסים כמה כתיבים של שם המשפחה, למשל באותיות לטיניות או לפי הגייה של יידיש.
- מחפשים גם לפי שם העיר או העיירה, שגם היא נכתבה בכמה דרכים.
- רושמים כל תוצאה עם מספר הרשומה, כדי לחזור אליה.
ועוד כלל אחד: באלבום משתמשים רק בתמונות של המשפחה. תמונה "דומה" של עיירה מהרשת היא תמונה של מישהו אחר.
מה כותבים בפרק על משמעות השם, ואיך עושים אלבום כשהמשפחה מורכבת?
פרק השם הוא הפרק הכי קל לכתוב והכי מפתיע לקרוא. ארבע שאלות מספיקות:
- מי בחר את השם?
- על שם מי נקרא, אם בכלל?
- מה פירוש השם?
- איזה שם כמעט נבחר במקומו?
את העמוד משלימים שמות החיבה של הבית.
משפחה מורכבת היא לא תקלה באלבום. שני בתים אחרי גירושים, הורה יחיד, שתי אמהות או שני אבות, אימוץ, צד אחד שאין איתו קשר: כל אלה משפחות רגילות בכיתה ישראלית. הפתרון הוא להגדיר את הפרק כ"האנשים שלי" ולא כ"עץ ביולוגי". מי שמגדל, מי שאוהב ומי שנמצא שם.
פרק שורשים אפשרי גם בלי צד אחד. אפשר לכתוב את סיפור הלידה או סיפור ההגעה למשפחה, את האנשים החשובים ואת הערכים של הבית. ילד מאומץ יכול להציג את מה שהוא בוחר, ולא יותר.
כמה זמן לוקח אלבום זהות, ומה עדיף: דיגיטלי או מודפס?
ארבעה שבועות מספיקים, כשעובדים חצי שעה עד שעה בכמה ערבים בשבוע:
- שבוע 1: קוראים את הנחיות בית הספר, כותבים את פרק השם וממלאים את קופסת התמונות.
- שבוע 2: ראיון עם סבא או סבתא והקלטה.
- שבוע 3: עץ משפחה וציר זמן, ואחריהם פרק התחביבים והחלומות.
- שבוע 4: עימוד, הגהה, כריכה והגשה.
הדרך מהראיון לאלבום עוברת כמה שלבים קבועים: ראיון והקלטה, אחר כך סיכום של מה שנאמר, ובסוף בחירת תמונות ועימוד לפני ההגשה. את הסיכום קל לדלג עליו, אבל הוא הופך הקלטה של 30 דקות לחצי עמוד של ציטוטים.
אלבום מודפס חם ואישי, וקל להעביר אותו בין הידיים בכיתה. מצד שני קשה לתקן בו טעות ואי אפשר לשלוח עותק לדוד בחיפה. דיגיטלי קל לעדכן ולשתף עם קרובים רחוקים, אבל פחות מוחשי וקל לאבד אותו בתיקייה בשם "חדש (3)".
השורה התחתונה שלנו: עובדים דיגיטלית ומדפיסים את הגרסה הסופית. מקבלים את הגמישות של הקובץ ואת החום של הנייר, וגם גיבוי לשנה שבה האח הקטן יקבל את אותה הודעה בווטסאפ.
לוח עבודה של 4 שבועות
- שבוע 1הנחיות בית הספר ופרק השם, ואיסוף תמונות לקופסה
- שבוע 2ראיון עם סבא או סבתא והקלטה
- שבוע 3עץ משפחה וציר זמן, ופרק התחביבים והחלומות
- שבוע 4עימוד, הגהה, כריכה והגשה
דיגיטלי או מודפס
אלבום מודפס
קלסר או מחברת עם הדבקות וכתב יד
בעד
- אישי וחם
- נוח להצגה בכיתה
נגד
- קשה לתקן
- קשה לשכפל ולשלוח
מתאים ל: גן ויסודי
אלבום דיגיטלי
מצגת או קובץ עם סריקות
בעד
- קל לעדכן
- קל לשתף עם קרובים רחוקים
נגד
- פחות מוחשי
- קל לאבד בתיקייה
מתאים ל: כיתה ז' ומשפחות מפוזרות
השורה התחתונה: לעבוד דיגיטלית ולהדפיס את הגרסה הסופית.
| מקור | מה מוצאים | טיפ לחיפוש |
|---|---|---|
| מאגר שמות הנספים של יד ושם | שמות ומקומות מגורים, וגם דפי עד על נספי שואה | לנסות כמה כתיבים של שם המשפחה ושל שם העיר |
| הספרייה הלאומית | צילומים היסטוריים וארכיון עיתונות יהודית | לחפש לפי שם, שם עיר או שנה |
| ארכיון המדינה | מסמכים ממשלתיים, כולל תיקי התאזרחות מתקופת המנדט | לבדוק באתר הארכיון איך מבקשים עיון בתיק |
| אלבומי הבית וקרובים | תמונות עם כתובות על הגב, ומכתבים ותעודות ישנים | לצלם או לסרוק, ולא להוציא מקור מהבית |
| בית העלמין | שמות ותאריכים, ולעיתים גם שם האב | לצלם את המצבה ולרשום את התאריך |
שאלות נפוצות
מה עושים אם הסבים כבר לא בחיים?
מראיינים את מי שהכיר אותם, למשל הורה או שכן ותיק. שואלים את אותן שאלות מהבנק בגוף שלישי, ומשלימים מתמונות ומכתבים מהבית.
כמה עמודים צריך להיות באלבום זהות?
אין מספר קבוע. בית הספר קובע, ובגן מקובל עמוד לכל פרק. עדיף אלבום קצר שהילד מכיר כל עמוד בו על אלבום עבה שההורים מילאו.
מותר להשתמש בתמונות מהאינטרנט?
עדיף שלא. תמונה של עיר או עיירה מהרשת היא תמונה של מישהו אחר ולעיתים מוגנת בזכויות יוצרים. משתמשים בצילומי המשפחה, ובציור של הילד במקום תמונה חסרה.
עודכן לאחרונה:
