מדורת ל״ג בעומר: מתי מדליקים, איפה בודקים ומה עושים כדי לא לשרוף את השכונה

שמונה בערב, ערימת עץ נקי שהעירייה הניחה בקצה הפארק, ילדים עם תפוחי אדמה עטופים בנייר כסף, וניידת כיבוי שחונה בצד ומחכה. (משטחי עץ לוקחים מעסקים רק באישור בעליהם, לא גוררים אותם מאחורי הקניון.) זה אחד הלילות הכי דליקים בלוח השנה הישראלי. השאלה האמיתית היא לא אם להדליק, אלא איפה מותר להדליק, באיזו שעה, ומה קורה אם לא שואלים.

בעינינו, המדורה הציבורית שמארגנת העירייה או היישוב היא הבחירה החכמה. היא מאושרת ומפוקחת, ויש לידה כיבוי אש. מדורה פרטית במקום לא מורשה היא בדיוק הטעות שמסתיימת בדוח, ולפעמים במיון בבוקר שאחרי.

מתי בדיוק ל״ג בעומר ובאיזה יום בשבוע מדליקים מדורות?

ל״ג בעומר הוא היום ה־33 לספירת העומר, 18 באייר. המדורות נדלקות בלילה שלפני היום עצמו.

ב־2026 המדורות נדלקו בליל שני, 4 במאי (לפי הלוח העברי, נכון לאוקטובר 2026). ב־2027 נכון לאוקטובר 2026 הוא צפוי ביום שלישי, 25 במאי, והמדורות בליל שני, 24 במאי.

בעבודה זה יום רגיל, ולכן מי שנשאר במדורה עד חצות מגיע למחרת עם מעט שעות שינה ובגדים שמריחים מעשן.

באיזו שעה מתחילות המדורות ואיך זה משתנה בין הערים?

נכון ל־2026, רוב המדורות הציבוריות נדלקות בערך בין 20:00 ל־21:00, והשיא מגיע בערך בין 21:00 ל־22:00.

אירוע המוני נמשך כשעתיים עד שלוש, והפיזור מסתיים בקירוב עד חצות. השעה המדויקת נקבעת בכל עירייה ומתפרסמת באתר שלה כמה ימים לפני החג, ולכן הטווחים כאן הם הערכה.

איפה בודקים מדורות ציבוריות בערים הגדולות?

העיריות מפרסמות לפני החג רשימת אתרים מאושרים, בדרך כלל פארקים ומגרשים פתוחים הרחוקים מבניינים וכבישים. את הכתובת של השנה בודקים באתר העירייה, בקבוצת השכונה או במתנ״ס. הטבלה מראה בכל עיר איפה לחפש את הרשימה העדכנית.

מירון הוא מקרה בפני עצמו: ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי מושכת קהל עצום, והתנועה באזור מוגבלת ומתואמת מראש עם המשטרה. מי שמתכנן להגיע צריך להתעדכן בהודעות הרשמיות של השנה.

מה בעצם קורה במדורה ולמה דווקא אש?

ל״ג בעומר הוא יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי (רשב״י), והאש היא מסורת ההדלקה במירון ובבתים. לפי המסורת, באותו יום פסקה המגפה בתלמידי רבי עקיבא. האש נקשרת גם לאור הזוהר שמיוחס לרשב״י.

בחסידויות נהוג לערוך תספורת ראשונה לילדים בני שלוש, ובחלק מהקהילות ילדים משחקים בחצים וקשתות. שתי חגיגות אופייניות:

• בעיר: פארק שכונתי ומדורה שהעירייה אישרה. ילדים צולים תפוחי אדמה, ושכנים שלא הכרתם עד אז עומדים לידכם. הערב קצר ורועש, ונגמר לפני חצות.
• בקיבוץ: מדורה קהילתית על מדשאה פתוחה, שירה בציבור, ולפעמים נוער שבונה את המדורה כמה ימים מראש.

מה מביאים למדורה ומה עדיף להשאיר בבית?

להביא:

• תפוחי אדמה ובטטות, נייר כסף ומקלות קלייה
• מים לשתייה וגם מים לכיבוי
• כיסא או מחצלת לישיבה, ופנס קטן לדרך חזרה
• שקית אשפה לפינוי הפסולת
• תרופות בסיסיות ותחבושות
• בגדי כותנה במקום ניילון, נעליים סגורות ושיער אסוף

בסוף הערב מכבים במים ומפזרים את הגחלים לבדיקה. לא קוברים אותן בחול, כי הן ממשיכות לבעור מתחתיו שעות.

האם המדורה בטוחה לילדים?

הסכנה היא פחות האש ויותר מה שזורקים עליה.

• מבוגר צמוד לכל ילד, וכמה מטרים של מרחק מהאש.
• ילדים לא מציתים ולא מבעירים אש, ולא מוסיפים עצים או נוזלים.
• בכוויה מקררים במים זורמים וקרירים 10 עד 20 דקות, ופונים לרופא אם הכוויה גדולה או בפנים ובידיים.
• ילדים עם אסטמה ובעיות נשימה נשארים רחוק מהעשן, או מחוץ לאזור.

במקרה חירום מתקשרים: מד״א 101, כבאות 102, משטרה 100.

האם מדורה חוקית ומה הגבלות הרישיון?

הדלקת אש מותרת במקומות מוגדרים בלבד: אתרים שאישרו הרשות המקומית ורשות הכבאות וההצלה. ברשות הטבע והגנים מזהירים שאסור להדליק אש מחוץ לאתרי הפיקניק והמדורות המסומנים, ולכן ביער ובשמורות טבע אין להדליק מדורה. בעונת שרפות הכללים מחמירים.

חצר פרטית אינה פטור. חלה חובת זהירות, צריך מרחק מבניינים ומעצים, והעירייה רשאית לתת דוח. בשנים של שרפות קשות פקחים ושוטרים אוכפים בקפדנות. גובה הקנסות נקבע בחוק, ובודקים אותו בעירייה. על בעיות מדווחים למוקד העירוני 106.

המדורה בחינם והאם היא בתוך העיר או בחוץ?

רוב המדורות העירוניות ללא תשלום. אירועים בתשלום הם בדרך כלל של מארגן פרטי עם הופעה או אוכל. בתוך העיר מדובר בפארקים מאושרים הרחוקים מכבישים ומבנים. מחוץ לעיר, באזורי חוף ובשטחי יער, הכללים נוקשים יותר.

הגחלים נשארות חמות עד הבוקר, ולכן אסור להשאיר אותן ללא פיקוח גם אחרי שהקהל הלך.

מה עושים אם בעיר שלי אין מדורה גדולה?

• בודקים באתר העירייה, בקבוצת השכונה ובמתנ״ס.
• תנועות נוער, בתי ספר וקהילות עורכים מדורות קטנות באישור.
• מועצה אזורית או קיבוץ סמוך לפעמים פותחים את המדורה לקהל, לפי מדיניות היישוב.
• אפשרות בלי אש: ערב שירה וקלייה בגריל מפוקח.