לוח עברי ולוח לועזי: איך ממירים תאריך, ולמה אותו חג זז בעד חודש

נכון לאוקטובר 2026, שנת תשפ"ח אמורה להיפתח ב-2 באוקטובר 2027. עשרים ימים של הפרש בשנה אחת, ואף אחד לא טעה.

הלוח העברי לא מאחר ולא ממהר. הוא מתקן את עצמו שבע פעמים בכל 19 שנה. הלועזי לא מתקן כלום, כי הירח לא מעניין אותו בכלל.

איך מומרים תאריכים בין לוח עברי ללועזי?

שנה ממירים בחשבון. יום וחודש ממירים בטבלה. חישוב ידני של יום וחודש דורש חישובי מולדות ודחיות, ואין סיבה להתעסק בו.

הכלל לשנה: שנה לועזית ועוד 3760 לפני ראש השנה העברי, ועוד 3761 אחריו. נכון לאוקטובר 2026, ראש השנה חל ב-12 בספטמבר 2026, ולכן 2026 + 3761 = 5787, תשפ"ז. ב-1 באוגוסט 2026 עוד חיה שנת 5786 (2026 + 3760).

לכיוון ההפוך: חודשי הסתיו הראשונים של השנה העברית, מתשרי עד סוף השנה הלועזית, נופלים בשנה לועזית שהיא השנה העברית פחות 3761. מינואר ואילך מחסירים 3760. כך ניסן תשפ"ז הוא אפריל 2027: 5787 פחות 3760.

דוגמה מלאה: 15 בניסן 5787. ניסן הוא אביב, אחרי ינואר, ולכן השנה הלועזית היא 5787 פחות 3760, כלומר 2027. את היום והחודש מחפשים בטבלת החגים בהמשך: נכון לאוקטובר 2026, פסח 2027 חל ב-22 באפריל 2027, יום חמישי.

אז למה בכלל צריך טבלה? כי שני הלוחות מודדים דברים שונים.

למה הלוח העברי והלועזי לא מתיישרים?

הלוח הלועזי (הגרגוריאני) שמשי: אורך שנה ממוצע של 365.2425 ימים, וחודשיו קבועים ולא קשורים לירח.

הלוח העברי סופר חודשים ירחיים של 29 או 30 יום, ואז מתקן לשמש. שנה עברית רגילה היא בערך 354 ימים, מעוברת בערך 384. בפועל אורך השנה נע בין חסרה, כסדרה ושלמה, בהפרש של יום או שניים.

בלי התיקון הפסח היה נודד בין כל עונות השנה, בדיוק כמו חודש רמדאן בלוח המוסלמי הירחי. והתיקון הזה עובד בשיטה מוגדרת.

מדוע יש 12 או 13 חודשים בשנה עברית?

12 חודשים ירחיים קצרים בכ-11 ימים משנה שמשית. הפער מצטבר, ואחרי כשלוש שנים הוא חודש שלם. אז מוסיפים חודש: אדר א'.

בשנה מעוברת אדר א' בן 30 יום ואדר ב' בן 29. נכון לאוקטובר 2026, פורים תשפ"ז חל ב-23 במרץ 2027.

החפיפה בטבלה היא קירוב. היא זזה בעד חודש משנה לשנה, ולכן בכל המרה מדויקת חייבים לבדוק תאריך. חודש אלול, בן 29 יום, חל בין אוגוסט לספטמבר ולא נכנס לטבלה.

כמה שנים מעוברות יש בתוך מחזור אחד, וכיצד מחשבים שנה מעוברת?

במחזור של 19 שנה יש 7 שנים מעוברות: השנים 3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19. בסך הכל 235 חודשים (12 כפול 19, ועוד 7). המספרים האלה מראים שההזחה היא תיקון מכוון ולא באג.

הנוסחה: מכפילים את מספר השנה ב-7, מוסיפים 1, ומחלקים ב-19. אם השארית קטנה מ-7, השנה מעוברת.

• 5787: 7 כפול 5787 ועוד 1 הם 40,510. השארית בחילוק ב-19 היא 2, פחות מ-7, ולכן השנה מעוברת. ב-2027 יהיו אדר א' ואדר ב'.
• 5788: 7 כפול 5788 ועוד 1 הם 40,517, השארית 9, ולכן השנה רגילה, עם 12 חודשים.

שנה לועזית מעוברת היא עניין אחר לגמרי. נוסף לה יום אחד, 29 בפברואר, בכל ארבע שנים, למעט שנות מאה שאינן מתחלקות ב-400. 2000 הייתה מעוברת, 2100 לא תהיה, ו-2028 תהיה. השנה העברית מוסיפה חודש, הלועזית מוסיפה יום, ואין קשר בין המנגנונים.

באילו תאריכים לועזיים יחולו החגים העבריים הקרובים?

נכון לאוקטובר 2026, ראש השנה ב-12.9.2026 ופסח ב-22.4.2027, כי השנה מעוברת וחודש אדר א' נדחס פנימה.

ההזחה הזאת מסבירה למה חנוכה נופל בין סוף נובמבר לסוף דצמבר, ופסח בין סוף מרץ לסוף אפריל. לא טעיתם בחישוב, זו ההשפעה של שנה מעוברת.

מה הקשר בין הלוח הירחי לשמשי, ומה לא כדאי לעשות איתם?

יום עברי מתחיל בערב, לא בחצות. לכן ילד שנולד בלילה בתל אביב עלול להירשם בתאריך עברי אחר מזה של היום הלועזי, ובדיוק כך מתפספסות בר מצוות.

ימי הולדת ויארצייט מסובכים יותר: מי שנולד באדר בשנה רגילה צריך החלטה מה עושים בשנה מעוברת. אלה שאלות הלכתיות, ושם פונים לרב.

בעינינו, לכל מסמך רשמי, חוזה ותזכורת ביומן משתמשים בתאריך הלועזי. הלוח העברי שייך לדת ולמסורת, והוא מדויק מאוד במה שנבנה בשבילו. הנימוק פשוט: שנה עברית יכולה להיות 353 עד 385 ימים, ולכן אי אפשר לחשב ממנה בראש מועד לועזי.