ליל כל הקדושים: מה זה הלואין, מאיפה הוא בא ולמה בישראל הוא בעיקר מסיבה

פנס הדלעת, הסמל של הלואין, לא נולד מדלעת. באירלנד גילפו אותו מלפת. ובין הלפת האירי לדלעת של יפו מסתתרים שם של ערב, פסטיבל קלטי עתיק וגל הגירה אחד גדול.

מה זה ליל כל הקדושים ומאיפה בא השם?

באנגלית ישנה, hallow פירושו "קדוש". All Hallows' Day הוא יום כל הקדושים, חג נוצרי שבו הכנסייה הקתולית מציינת את כל הקדושים שלה, ב־1 בנובמבר. העברית תרגמה מילה במילה.

רוב המסבירים מפספסים כאן הבחנה. מעריב מתאר את הלואין כ"חג נוצרי מהמורשת הקלטית־גאלית", כאילו מדובר בדבר אחד. בפועל יש שני ענפים:

• הצד הנוצרי: יום כל הקדושים ב־1 בנובמבר, עם תפילות בכנסייה. ממנו בא השם.
• הצד הקלטי: התחפושות והפחד מרוחות, מנהגים שקדמו לנצרות. מהם בא כל מה שרואים ברחוב.

לפי חישוב לוח שנה, ב־2027 יחול ליל כל הקדושים ביום ראשון, 31 באוקטובר.

אז איך מנהגים קלטיים הגיעו לחג נוצרי, ומשם לאמריקה?

מאיפה הגיע ליל כל הקדושים: מסמהיין הקלטי ועד מהגרים אירים באמריקה?

הסיפור מתחיל בסמהיין (Samhain), פסטיבל של העמים הקלטיים באירלנד ובסקוטלנד. הוא סימן את סוף הקציר ואת תחילת החורף, בערך בתאריכים 31 באוקטובר עד 1 בנובמבר. הקלטים האמינו שבלילה הזה הגבול בין עולם החיים לעולם המתים נפתח. הדליקו מדורות, ולפי אנציקלופדיה בריטניקה גם התחפשו, כדי שהרוחות המשוטטות לא יזהו אותם.

השכבה הנוצרית הגיעה מאות שנים אחר כך. לפי המסורת ההיסטורית, במאה ה־8 נקבע 1 בנובמבר כיום לכבוד כל הקדושים, והתאריך התקבע בכנסייה כולה במאה ה־9. החג הנוצרי נחת בדיוק על הלילה הקלטי, והמנהגים הישנים נשארו.

עכשיו לדלעת. באירלנד ובסקוטלנד גילפו פנסים מלפת ומתפוחי אדמה, הכניסו בהם גחלת או נר והניחו אותם על מפתן הבית. במאה ה־19, ובעיקר אחרי הרעב הגדול באירלנד בשנות ה־40, היגרו לארצות הברית כמיליון אירים ויותר (הערכה היסטורית). שם הם מצאו דלעות רבות, ואותן קל יותר לגלף מלפת קשה. פנס הדלעת, ה־Jack-o'-lantern, נולד מהמחסור באירלנד ומהשפע באמריקה.

מאמריקה הוא חזר לעולם דרך הסרטים ותעשיית הקישוטים. לפי מעריב, בארצות הברית ובקנדה מקשטים היום את הבתים במוטיבים מסרטי אימה, וכך גם בבריטניה.

ומה עושים עם כל זה בפועל, בלילה עצמו?

איך חוגגים היום ואיך מתחפשים לליל כל הקדושים?

המנהג המוכר ביותר הוא "תעלול או ממתק" (Trick or treat). לפי מעריב, ילדים בתחפושות מפחידות עוברים מבית לבית, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!". מי שלא נותן ממתק מקבל תעלול, בדרך כלל ביצה על הבית או נייר טואלט שכרוך סביבו.

המנהג הזה מתאים לשכונות של בתים פרטיים עם מרפסת קדמית. בבניין של שמונה קומות ברמת גן הוא יסתכם בילדים שמצלצלים באינטרקום אצל שכנים שלא ציפו להם.

אין צורך בתחפושת קנויה: בגד שחור, איפור כהה סביב העיניים ומסכה פשוטה מספיקים, ומי שרוצה יכול לגלף דלעת אמיתית בבית.

טיפ להורים: אם הילדים רוצים לעבור בין דלתות, תאמו מראש עם השכנים. לא בכל בניין מחכה קערת ממתקים.

ובישראל? שם הסיפור שונה לגמרי.

האם חוגגים ליל כל הקדושים בישראל, ולמה זו מסיבה ולא חג?

כן, אבל לא כחג. ליל כל הקדושים לא מופיע בלוח החופשות של משרד החינוך ואינו יום מנוחה, ולכן בתי הספר ומקומות העבודה פועלים כרגיל.

ד"ר אביטל לאופר הסבירה למעריב שכשישראלים חוגגים חג לא יהודי, הם לא מחקים את הפן הערכי שלו, ובשבילם זו סיבה למסיבה בלי המשמעות הדתית.

השורה התחתונה שלנו: בישראל הלואין הוא בר עם דלעת. מי שמחפש חג ימצא מסיבה, וזה בסדר גמור, כל עוד יודעים מה חוגגים.

להורים ולמורים שרוצים להסביר לילדים, מספיקים שני משפטים: יום כל הקדושים הוא חג נוצרי ב־1 בנובמבר, והערב שלפניו קיבל את המסכות והדלעות ממסורת קלטית עתיקה מאירלנד.

עוד מדריכים והסברים באתר: חגים ולוח שנה