ראש השנה למלכים: מתי חל 1 בניסן ולמה הוא נקרא כך

רוב הישראלים חיים בשלוש שנים חדשות במקביל: האזרחית בינואר, העברית בספטמבר או באוקטובר, ושנת הלימודים בספטמבר. והנה מסתבר שהמשנה מכירה ארבע. אחת מהן נופלת באביב, בלי שופר, בלי ארוחה חגיגית ובלי יום חופש, ובכל זאת היא מסבירה למה ניסן נחשב החודש הראשון בלוח העברי.

מתי חל ראש השנה למלכים השנה ובשנים הקרובות?

ב-2026 הוא כבר חלף: לפי חישוב הלוח העברי, 1 בניסן תשפ"ו חל ביום חמישי, 19 במרץ. לפי חישוב הלוח העברי, הפעם הבאה צפויה ביום חמישי, 8 באפריל 2027. החג הקטן הזה מתחיל בערב שלפני, כמו כל יום עברי, ונמשך יום אחד.

הטבלה למטה מראה את התאריכים ל-2027 ול-2028. התאריכים מחושבים מהלוח העברי, ולכן כדאי לאמת אותם מול לוח השנה של הרבנות הראשית אם אתם צריכים אותם לעניין מחייב.

התאריך זז בין מרץ לאפריל משום שהלוח העברי הוא ירחי-שמשי. חודש עברי נמשך 29 או 30 יום, ושנה רגילה קצרה בכ-11 ימים משנה שמשית. כדי שפסח יישאר באביב מוסיפים חודש אדר ב' בשבע שנים מתוך כל מחזור של 19 שנה. שנה מעוברת דוחה את ניסן קדימה, ובשנה רגילה הוא מקדים.

מה הם ארבעת ראשי השנה היהודיים ולמה כל אחד קיים?

המשנה במסכת ראש השנה מונה כמה ראשי שנים בלוח העברי, ואחד מהם הוא ראש חודש ניסן. לכל אחד יש תפקיד חשבונאי, כמעט כמו שנת מס. ראש השנה שאתם מכירים, 1 בתשרי, הוא רק אחד מהם, והוא דווקא זה ששייך לספירת השנים עצמה.

• 1 בניסן: שנות מלכים ומניין הרגלים, כלומר הספירה של שלושת מועדי העלייה לרגל לירושלים.
• 1 באלול: מעשר בהמה. הבהמות שנולדו בכל שנה נספרות לפי שנה אחת.
• 1 בתשרי: ספירת השנים, השמיטה והיובל, וגם נטיעה וירקות.
• 1 בשבט או ט"ו בשבט: ראש השנה לאילן. בית שמאי אמרו 1 בשבט, בית הלל אמרו ט"ו בו, וההלכה נפסקה כבית הלל. זה הסיבה ש-ט"ו בשבט הוא הדבר היחיד מהרשימה שכל גן ילדים בישראל מכיר.

בעינינו, זו הטבלה שמסבירה למה אין סתירה בין "חג" ל"ראש שנה": ראש שנה הוא נקודת התחלה לספירה מסוימת, לא בהכרח אירוע. ארבעה מונים, ארבע נקודות התחלה.

למה זה נקרא ראש השנה למלכים ולמה זה היה חשוב?

כי מלך לא יכול היה לחכות לתחילת שנה. לפי התלמוד במסכת ראש השנה, מלך ישראל שהוכתר באדר זוכה לשנה שלמה כבר כשמגיע ניסן. מכאן היו מתארכים שטרות רשמיים וחוזים: "בשנה השלישית למלך פלוני". יום אחד של הכתרה מתחיל חשבון מלכות מלא.

הקשר לרגלים פשוט יותר. ממלכים וממועדים מתחילים מניסן, ומשם סופרים את פסח, את שבועות ואת סוכות. והתורה עצמה קבעה את הסדר: התורה מכנה את ניסן ראשון לחודשי השנה (שמות י"ב). זה הבסיס לכך שניסן נחשב החודש הראשון, גם כשתשרי מחליף את מספר השנה.

יש גם רמז בתורה לחשיבות היום עצמו: לפי התורה, המשכן הוקם בראשון לחודש הראשון בשנה השנייה (שמות מ').

מה ההבדל בין ראש השנה למלכים לראש השנה בתשרי?

אחד חג ואחד תאריך. ראש השנה בתשרי נמשך יומיים, יש בו תקיעת שופר, תפילות מיוחדות וסעודות חג, ובישראל הוא יום חופש. ראש השנה למלכים נמשך יום אחד, בלי מצוות ייחודיות, ובלי שינוי בבית הספר או בעבודה.

ההבדל השני חשוב יותר: בתשרי מחליף מספר השנה העברית, מתשפ"ו לתשפ"ז. בניסן המספר לא משתנה.

האם לראש השנה למלכים יש משמעות בישראל של היום?

משפטית ומינהלית, כמעט אפס. אין בו חופשה, הוא לא יום מנוחה לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ואין מלכים בישראל שיצדיקו תיארוך לפי שנות מלכות. התיארוך האזרחי בישראל הוא גרגוריאני, והלוח העברי מופיע לצדו, כך שחוזים ומסמכים מתוארכים בלוח שנה אזרחי.

מה שנשאר הוא תרבותי. ראש חודש ניסן פותח את ההכנות לפסח, והתאריך מסמן את תחילת חודש האביב בלוח העברי. בקהילות רבות נוהגים לברך את ברכת האילנות בחודש ניסן, כשהעצים מלבלבים. נהוג לקרוא בכל יום מ-1 עד 12 בניסן את קרבן אחד מנשיאי השבטים (במדבר ז').

השורה התחתונה שלנו: ראש השנה למלכים הוא שריד משפטי שהפך לעובדה תרבותית. אל תחפשו בו חג, חפשו בו הסבר. הוא מראה שהלוח העברי מנהל כמה מערכות ספירה במקביל, ושהשנה המוכרת שלכם היא רק אחת מהן.

כמה ימים נמשך ראש השנה למלכים?

יום אחד.

כשהוא חל בשבת, נוסף לו רק עניין שבתי: קוראים בתורה מפטיר מיוחד ותפילות ראש חודש, אבל אין שינוי בחוק או בסדרי העבודה, כי שבת היא ממילא יום המנוחה.