חג סיגד שאלות ותשובות: תאריך ב-2026, משמעות המנהגים וזכויות עובדים בכ"ט בחשוון

לפי חוק חג הסיגד שנחקק בכנסת בשנת 2008 נקבע המועד כחג מדינה רשמי, אבל בכל שנה בכ"ט בחשוון ישראלים רבים עדיין מחפשים בגוגל אם יש לימודים ואם מותר לקחת יום חופש. בזמן שהציבור הרחב מתבלבל בנהלים, עשרות אלפי חוגגים עולים לטיילת ארמון הנציב בירושלים כדי לקיים את החג היהודי היחיד שמוסיף ליום הכיפורים מועד שני של חשבון נפש ציבורי, 50 יום בדיוק אחרי תפילת נעילה.

השורה התחתונה שלנו: חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 הפך את כ"ט בחשוון למועד רשמי בספר החוקים, אבל נכון לשנת 2026, כל עוד משרד החינוך והמעסיקים מסתפקים ביום בחירה שקט במקום להפגיש את כלל התלמידים והעובדים עם המסורת החיה בטיילת ארמון הנציב, רוב הציבור הישראלי מפספס את אחד הטקסים היהודיים העתיקים והחזקים ביותר שנשתמרו מאז ימי עזרא ונחמיה.

מתי חג סיגד השנה?

לפי לוח השנה לשנת 2026 (שנת תשפ"ז בלוח העברי), ערב חג הסיגד מתחיל עם שקיעת החמה ביום ראשון, 8 בנובמבר 2026 (אור לכ"ט בחשוון), ויום החג עצמו מתקיים לאורך יום שני, 9 בנובמבר 2026, עד צאת הכוכבים.

התאריך העברי קבוע על כ"ט בחשוון. מועד זה נקבע לפי ספירה של 50 יום בדיוק מיום הכיפורים שחל בי' בתשרי, באותה מתכונת שבה סופרים 50 ימים מחג הפסח ועד מעמד מתן תורה בחג השבועות.

ביום חג הסיגד ב-9 בנובמבר 2026, לפי לוח הזמנים המקובל מדי שנה בטיילת ארמון הנציב (טיילת האז) וברחבת הכותל המערבי, האירוע נפתח סביב 08:30 עד 11:00 עם הגעת ההסעות מרחבי הארץ והתכנסות החוגגים בצום. לפי מתכונת הטקס המקובלת מדי שנה, סביב השעות 11:00 עד 14:30 מגיעה התפילה המרכזית לשיאה עם קריאה בתורה מפי הקסים וברכות לקהל, וסביב השעה 15:00 יורדים החוגגים מהבמה המרכזית למדשאות הסמוכות לשבירת הצום ולסעודת מצווה קהילתית עד צאת החג.

נכון לנהלי העבודה בשנת 2026, להבדיל מערבי חג מהתורה שבהם המשק עובר למתכונת עבודה מקוצרת של כ-5 עד 7 שעות והתחבורה הציבורית מסתיימת מוקדם, ערב כ"ט בחשוון (יום ראשון, 8 בנובמבר 2026) הוא יום עבודה רגיל ומלא במשק הישראלי. הבנקים, רשויות המס, משרדי הממשלה וכל קווי האוטובוס והרכבת פועלים בלוח זמנים שגרתי בערב החג וביום החג עצמו, משום שמהות היום אינה שבתון ממוסחר אלא חשבון נפש קהילתי.

מה זה חג סיגד?

חג הסיגד הוא מועד של צום, טהרה, תפילה וחידוש הברית בין העם לאלוהים במסורת קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה. השם סיגד נגזר משפת הגעז, שפת הקודש העתיקה של הקהילה, ומשמעותו המילולית היא סגידה, קידה או השתחוות לאל. בכפרי אתיופיה נקרא החג גם "מהללה", מילה שפירושה תחינה ובקשת סליחה.

בעוד שיום הכיפורים בי' בתשרי מתמקד בחשבון נפש של היחיד מול הבורא, הסיגד מעביר את בקשת המחילה אל המישור הציבורי. הקהילה כולה מתייצבת יחד כדי לתקן פילוגים חברתיים, ליישב סכסוכים בין שכנים ומשפחות ולחדש את המחויבות המשותפת למצוות התורה.

במדינת ישראל זכה החג למעמד חוקי רשמי עם חקיקת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 בכנסת בשנת 2008 (חודש יולי 2008 לפי רשומות הכנסת). החוק קובע כי כ"ט בחשוון הוא חג רשמי בלוח השנה הממלכתי, מחייב את משרד התרבות והספורט לארגן טקס ממלכתי בירושלים בתקציב המדינה, ומנחה את משרד החינוך ואת צה"ל לציין את היום בפעילות חינוכית. מאחורי ההכרה הממלכתית הזו עומדת מסורת היסטורית בת אלפי שנים שהחזיקה קהילה שלמה מול סכנת התבוללות.

למה חוגגים את חג הסיגד?

לפי המסורת ההיסטורית של יהדות אתיופיה, לפי התיאור המקראי, לאחר החזרה מגלות בבל כינסו עזרא הסופר ונחמיה את העם בירושלים בחודש הסתיו לצום, קריאה פומבית בספר תורת משה, וידוי על חטאי הקהילה וכריתת אמנה מחודשת לשמירת התורה.

עבור קהילת ביתא ישראל, שחיה בבידוד גיאוגרפי מיתר תפוצות ישראל במשך מאות שנים בכפרי הרמה האתיופית, הסיגד שימש מנגנון הגנה קהילתי. אחת לשנה עזבו היהודים את הכפרים והתאחדו במקום אחד כדי לשמור על הזהות היהודית, לחזק את סמכות הקסים ולמנוע התבוללות.

לאורך הדורות באתיופיה עמדו המתפללים על פסגת ההר ופניהם הופנו תמיד צפונה לכיוון ירושלים. לאחר מבצעי העלייה הגדולים לישראל בשנות ה-80 וה-90, ובראשם מבצע משה (1984) ומבצע שלמה (1991), השתנתה תכלית החג מתפילה מרחוק לחשבון נפש על אחדות החברה הישראלית כולה ולשימור מורשת הקסים בקרב הדור הצעיר שנולד בארץ. המעבר הזה מתרגם את הכמיהה ההיסטורית לטקס חי שמתחיל בתענית ומסתיים בסעודה המונית.

איך חוגגים סיגד?

חגיגת הסיגד משלבת חצי יום של צום ותענית ציבורית עם חצי יום של סעודת מצווה ושמחה קהילתית. החוגגים צמים מערב החג או משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות אחר הצהריים של כ"ט בחשוון, ולובשים בגדים לבנים המסמלים טהרה וניקיון רוחני.

שיא היום מתרחש בתהלוכה המסורתית בטיילת ארמון הנציב בירושלים, המשקיפה על העיר העתיקה והר הבית. בראש התהלוכה צועדים כהני הדת של הקהילה (הקסים) בגלימות לבנות ונושאים את ה"אורית", ספר התורה הכתוב על קלף בשפת הגעז וכולל את חמשת חומשי התורה, יהושע, שופטים ומגילת רות. מעל הקסים וספרי האורית פורשים המלווים שמשיות טקסיות צבעוניות ורקומות, והקסים קוראים קטעים מהתורה ומתפילות החג בגעז לצד תרגום לאמהרית ולעברית.

בשעות אחר הצהריים, עם סיום התפילות וחשבון הנפש, תוקעים בחצוצרות ומכריזים על סיום הצום. המתפללים יורדים לסעודה קהילתית שבה מברכים ובוצעים את לחם ה"דאבו" המסורתי, שותים "טלה" (בירה ביתית מסורתית) ופותחים בשירה ובריקודים שמושכים אליהם קהל רחב הרבה מעבר לגבולות העדה.

מי חוגג את חג הסיגד בישראל?

גרעין החוגגים מורכב מבני קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, המונים לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2025 מעל 160 אלף אזרחים (כ-168 אלף תושבים), מהדור הוותיק שעלה במבצעי משה ושלמה ועד צעירים שנולדו בארץ.

בבוקר החג יוצאים אוטובוסים מאורגנים של רשויות מקומיות מערים כגון נתניה, ראשון לציון, באר שבע, פתח תקווה, רחובות, אשדוד וחדרה, לצד תנועות נוער, מכינות קדם-צבאיות ויחידות צה"ל. נכון לשנת 2026, בשנים האחרונות מצטרפים אליו אלפי מבקרים שאינם יוצאי העדה, אנשי חינוך ומוסדות תרבות שמקיימים במקביל אירועי סיגד עירוניים, אך ההשתתפות בטקס בבוקר יום שני עדיין דורשת היערכות מראש מול בית הספר ומקום העבודה.

האם יש חופש מבית הספר ומהעבודה בחג הסיגד?

חג הסיגד אינו יום שבתון כללי במשק הישראלי ואינו יום חופשה במערכת החינוך. נכון לשנת הלימודים תשפ"ז (2026), תלמידים המשתתפים עם משפחתם בטקס בירושלים רשאים להיעדר מבית הספר באישור הורים.

במקומות העבודה מוגדר חג הסיגד כיום בחירה בחוק חופשה שנתית ובתקשי"ר של נציבות שירות המדינה. כדי לממש את החופשה בכ"ט בחשוון כחוק, ודאו שלא ניצלתם את מכסת ימי הבחירה השנתית (עד 2 ימי בחירה בשנה במגזר הפרטי מתוך הרשימה שבחוק, או יום בחירה לעובדי מדינה לפי הוראות התקשי"ר) ושקיימת לכם בתלוש השכר יתרה צבורה של יום חופשה אחד לפחות. נכון לנהלים בשנת 2026, יש להגיש למעסיק בקשה בכתב למימוש יום הבחירה לפחות 30 יום מראש (לקראת חג הסיגד ב-9 בנובמבר 2026, מועד הגשת ההודעה חל ב-10 באוקטובר 2026). כאשר הבקשה מוגשת במועד ועומדת בתנאי המכסה, המעסיק חייב לאשר אותה. נכון לשנת 2026,

יום בחירה במגזר הפרטי אינו יום חופש נוסף במתנה מהמעסיק, אלא זכות לצאת לחופשה במועד שהמעסיק אינו רשאי לסרב לו. אם אתם עובדים במגזר הפרטי בשכר יומי של 500 ₪ ברוטו וצברתם 10 ימי חופשה בתלוש, הודעה מוקדמת של 30 יום תבטיח לכם במשכורת נובמבר תשלום מלא של 500 ₪ עבור היום, ויתרת החופשה השנתית שלכם תרד מ-10 ימים ל-9 ימים. מי שמנצל את הזכות הזו ועולה לירושלים פוגש טקס שעבר מהפכה של ממש מאז ימי הכפרים באתיופיה.

מה ההבדל בין צום ומנהגי הסיגד באתיופיה לבין הטקס בירושלים?

המעבר של קהילת ביתא ישראל מכפרי אתיופיה למדינת ישראל הפך את הסיגד מעלייה רגלית להר מבודד בצום קפדני לאירוע ממלכתי המוני מול הר הבית.

באתיופיה נהגו בני הכפרים לטפס יחד ברגל לפסגת הר גבוה מחוץ לכפר כזכר למעמד הר סיני, כאשר רק הקסים עלו למתחם המקודש בראש ההר. במהלך הטיפוס נהגו מתפללים לשאת אבן כבדה על הראש או על הגב כסמל להכנעה ולבקשת מחילה מהאל. בישראל הוחלף ההר בטיילת ארמון הנציב המשקיפה ישירות על הר הבית והעיר העתיקה, ומנהג נשיאת האבנים הפיזיות כמעט אינו מתקיים בטקס הרשמי.

בעינינו, המעבר לאירוע ממלכתי מאובטח עם במות ונאומי פוליטיקאים יצר מתח גלוי בתוך הקהילה. ההכרה הרשמית בחוק חג הסיגד משנת 2008 העניקה לחג מעמד לאומי ותקציבים, אך לפי קולות בקהילה בשנים האחרונות, האבטחה הכבדה והנאומים הפוליטיים גרמו לחלק מהדור הצעיר להעדיף מפגשים קהילתיים אינטימיים, תפילה מוקדמת סביב הקסים ושיח תרבותי עצמאי על פני הטקס הפוליטי הרשמי.

עוד מדריכים והסברים באתר: חגים ולוח שנה