למה אנשים לא חוסכים כסף: שלושה מחסומים וצעד של 5 דקות

משפחה עם הכנסה של 15,000 ₪ בחודש והוצאות של 14,500 ₪ היא לא בזבזנית. היא פשוט לא רואה את 500 ה-₪ שנשארו, והם נעלמים לפני שמישהו החליט עליהם.

אפשר לחלוק על זה: רוב מי שלא חוסך לא נכשל בכוח רצון אלא בעיצוב. בעינינו, חיסכון הוא בעיה של מערכת ולא של אופי. מי שמחכה לכוח רצון בסוף החודש מפסיד, ומי שמסדר הוראת קבע ביום המשכורת לא צריך אותו בכלל.

מהן שלוש הסיבות הגדולות שמונעות מאנשים לחסוך בישראל?

1. הוצאות קבועות גבוהות. דיור, רכב, מעון וחוגים. כשהן בולעות כמעט את כל המשכורת, נשאר רווח זעום, וכל חריגה מוחקת אותו.
2. חיסכון בתור "מה שנשאר". כל עוד החיסכון בא אחרון, הוא לא בא. הכסף שעבר בחשבון כבר קיבל שימוש.
3. הימנעות ודחייה. לא פותחים את אפליקציית הבנק, כי לא נעים לראות. מה שלא רואים, לא מתקנים.

איך אני יודע איזו סיבה בדיוק עוצרת אותי?

ענו על ארבע שאלות כן/לא לפי הסדר. עצרתם בתשובה הראשונה שמתאימה: זה המחסום שלכם.

1. פתחתם את פירוט העו"ש בחודש האחרון? לא: מחסום 3, הימנעות. הצעד: 10 דקות קריאה בלי לשפוט.
2. הכסף נגמר גם בחודשים בלי חריגים? כן: מחסום 1, הוצאות קבועות. הצעד: לבדוק מחיר של חבילה אחת או לבטל מנוי אחד.
3. יש הוראת קבע לחיסכון ביום המשכורת? לא: מחסום 2, חוסר אוטומציה. הצעד: הוראת קבע קטנה, אפילו 100 ₪.
4. כל התשובות הן "הכל בסדר" ועדיין אין חיסכון? אז הפער אולי בהכנסה ולא בהוצאה. הצעד: לבחון שעת עבודה נוספת בשבוע.

אם אין לי כסף בסוף החודש, צריך להוריד הוצאות או להגדיל הכנסה?

קודם מבררים אם הפער קבוע או חריג. פער שחוזר בכל חודש, גם בחודש שקט, מצביע על הוצאות קבועות או על הכנסה נמוכה. פער שקפץ פעם אחת הוא חריגה, ואין צורך לשנות מערכת בגללו.

כלל אצבע, הערכה כללית ולא תחזית: הורדת הוצאה נותנת תוצאה מהירה אבל תקרה נמוכה, כי אפשר לקצץ רק עד גבול. הגדלת הכנסה איטית יותר, אבל התקרה שלה גבוהה. הוראת קבע לא מוסיפה כסף, אבל היא משנה מה קורה לכסף שכבר יש.

איך משפחה עם הכנסה של 15,000 ₪ והוצאות של 14,500 ₪ מתחילה לחסוך?

זו דוגמה בדויה בבירור ולא משפחה אמיתית. הפער החודשי הוא 500 ₪. הם לא מנסים לחסוך את כולו, רק 300 ₪ בהוראת קבע ביום המשכורת. 200 ₪ נשארים כרית לחריגים.

300 ₪ בחודש הם 3,600 ₪ בשנה, בלי ריבית. את ה-300 מוצאים בלי דרמה, בביטול כפילויות ומנויים שאף אחד לא משתמש בהם ובבדיקת מחיר של חבילת סלולר ואינטרנט. המחשבון מראה מה קורה עם הנתונים שלכם.

איך עושים חיסכון אוטומטי בלי להיות מסודרים?

לא צריך להיות מסודרים. צריך להחליט פעם אחת.

• הוראת קבע מהעו"ש ביום המשכורת לחשבון חיסכון או לקרן. תנאים וריביות משתנים בין בנקים, ולכן כדאי לבדוק מול הבנק.
• חיסכון לכל ילד של הביטוח הלאומי. המדינה מפקידה סכום חודשי עבור כל ילד, והורים יכולים להוסיף. את הסכום העדכני בודקים באתר הביטוח הלאומי.
• הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות מהמשכורת. זה חיסכון שלא עובר דרככם בכלל.

לפני שבוחרים מוצר, כדאי לבדוק עמלות ותנאי משיכה מול הבנק או יועץ מוסמך.

כמה אפשר לחסוך בלי להרגיש שאתם מענישים את עצמכם?

כדאי להתחיל מסכום שלא מרגישים ולא מהיעד האידיאלי, כי סכום קטן שנשמר חזק יותר מסכום גדול שננטש אחרי חודשיים.

כמה להשאיר בעו"ש תלוי בהוצאות החודשיות שלכם. כלל האצבע הנפוץ הוא כרית ביטחון בגובה כמה חודשי הוצאות, אבל זה עניין אישי ואין בו הבטחה.

יש משכנתא? אין צורך להיפטר ממנה כדי לחסוך. השוואה בין ריבית המשכנתא לתשואה אפשרית היא שאלה ליועץ משכנתאות.

אני דוחה כל פעם שאני חושב על כסף. זה נורמלי?

כן. הימנעות מכסף נפוצה והיא לא סימן לחולשה, כי אנשים לא פותחים את הפירוט מחשש ממה שיראו.

התרופה משעממת בכוונה: 10 דקות, פעם בחודש, באותו מועד, רק לקרוא בלי לשפוט.

איזה צעד של 5 דקות אפשר לעשות כבר בשבוע הבא?

בחרו בטבלה את השורה שמתאימה לכם. סדר הבדיקה הנפוץ הוא כרית ביטחון, אחר כך חובות יקרים, ורק אז השקעה, ובהתייעצות עם יועץ מוסמך.