למה ראש השנה חל בחודש השביעי? שתי ספירות בלוח העברי

בתורה אין חג בשם "ראש השנה". הצמד הזה לא מופיע שם אפילו פעם אחת כשם של מועד.

מה שכתוב בוויקרא כג, כד הוא "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה". יום תרועה, באחד בחודש השביעי. את השם "ראש השנה" נתנו לו חכמים, ושם מתחילה התעלומה.

מדוע ראש השנה הוא בחודש השביעי ולא בחודש הראשון?

כי "ראש" יש כמה, והתורה עצמה קבעה אחד מהם. בשמות יב, ב נאמר, ערב יציאת מצרים, "החודש הזה לכם ראש חודשים". "החודש הזה" הוא ניסן. מאז ניסן הוא החודש הראשון, ותשרי, שישה חודשים אחריו, הוא השביעי.

אז למה שנה חדשה מתחילה דווקא בשביעי? כי חכמים לא ראו בשנה דבר אחד. המשנה במסכת ראש השנה מונה ארבעה ראשי שנים, כל אחד לצורך אחר. א' בתשרי הוא ראש השנה למניין השנים ולשמיטה, ולצידם לנטיעה ולירקות.

בעינינו, השאלה "למה השנה מתחילה בחודש השביעי" בנויה הפוך. הלוח לא טעה. הוא מפריד בין מונה של חודשים (ניסן) למונה של שנים (תשרי), ושניהם עובדים יחד כבר אלפי שנים. מי שמבין את ההפרדה מפסיק להתבלבל.

מה ההבדל בין סדר החודשים לפי ניסן לסדר החודשים לפי תשרי?

הטבלה שמה את שני הסדרים זה מול זה. תראו את שורת ניסן: הראשון בתורה, השביעי בספירת השנה. תשרי הפוך בדיוק.

הכינויים "לוח אזרחי" ו"לוח דתי" נפוצים, אבל המקורות לא מדברים כך. הם מדברים על ראשי שנים לפי תכלית. מניסן נספרים חודשי המועדים (פסח ב-ט"ו בניסן, שבועות) ושנות המלכים. מתשרי נספרים שנות העולם, מחזור השמיטה והיובל ונטיעת עצים.

למה בתורה כתוב 'החודש הזה לכם ראש חודשים' על ניסן, ואנחנו סופרים שנים מתשרי?

ניסן הוא חודש הגאולה. מי שיצא ממצרים קיבל את המצווה הראשונה של עם ישראל, וממנה התחיל מניין החודשים.

הספירה השנייה צמחה ממסורת הבריאה. בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה רבי אליעזר סבור שהעולם נברא בתשרי, ורבי יהושע סבור שבניסן. ההלכה הנהוגה היום קשורה לתשרי כיום הדין והזיכרון, ועל כך נסמכת תפילת "היום הרת עולם". יש גם רמז חקלאי בתורה: חג האסיף נחגג "בצאת השנה" (שמות כג, טז) ו"בתקופת השנה" (שמות לד, כב), כלומר בסוף מחזור השנה החקלאית, סביב סוכות.

שתי הספירות מופיעות גם בטקסטים קדומים. בספר נחמיה נחמיה פוקד בכסלו "בשנת עשרים" (א, א), ובניסן של אותה שנת עשרים לארתחשסתא (ב, א). ביחזקאל (מ, א) מופיע "בראש השנה בעשור לחודש", ביטוי שקדם לשם המועד המאוחר. את שמות החודשים הבבליים, תשרי וניסן בהם, אימצו, לפי התלמוד הירושלמי, בשובם מבבל.

אילו חודשים באים לפני תשרי, ואיך המונים מתחלפים בשנה?

לפני תשרי באים שישה חודשים בספירה מניסן: ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול. אלול הוא האחרון בשנה שנגמרת, ותשרי הראשון בשנה החדשה.

הנה הדוגמה. שנת 5786 הסתיימה בסוף אלול תשפ"ו, בספטמבר 2026. למחרת, א' בתשרי תשפ"ז חל בספטמבר 2026, וספירת השנים עלתה ל-5787. נכון ל-2026, ניסן תשפ"ז צפוי להגיע באביב 2027 ועדיין לשאת את המספר 5787.

איך זה משפיע על ספירת השנים ועל מחזור השמיטה?

שנת שמיטה מתחילה בא' בתשרי. שנת היובל מוכרזת ביום הכיפורים, י' בתשרי, בתקיעת שופר. מחזור שמיטה הוא שבע שנים, ויובל בא אחרי שבע שמיטות, כלומר אחרי 49 שנה (בספירה המקובלת הוא השנה ה-50).

נכון ל-2026, שנת השמיטה הבאה צפויה להיות תשפ"ט (2028/29). היובל כבר אינו נוהג, כי חכמים קבעו שהוא תלוי ברוב ישראל היושב על אדמתו.

והנה מה שמבלבל: לא הכול מתחיל באותו תאריך. למעשר בהמה ראש שנה באלול, ולעצים ט"ו בשבט לפי בית הלל. מי שמחשב מתי נכנס חוב להשמטה, או מתי "עברה שנה" לצורך מעשר, חייב לדעת באיזו ספירה מדובר.

מתי בדיוק מתחילה שנה חדשה לפי כל אחת מהמערכות?

לזה יש לנו דף משלו. כל הפרטים בדף ראש השנה למלכים: מתי חל 1 בניסן ולמה הוא נקרא כך.

בחיי היומיום מה שמשפיע הוא תשרי. שטר, כתובה, חוזה או תעודה רשמית עם תאריך עברי מתחלפים במספר השנה בתשרי. נכון ל-2026, שנת הלימודים בישראל נפתחת בדרך כלל בראשית ספטמבר, והחגים נכנסים אל תחילתה כל שנה.

האם שתי המערכות מבלבלות, ואיך לזכור באיזו משתמשים?

רק מי שחושב שיש שני לוחות מתבלבל. יש אחד.

כשרוצים לדעת מה מספרו של חודש, שואלים את התורה. כשרוצים לדעת באיזו שנה אנחנו, מחכים לתשרי.