תואר או ניסיון תעסוקתי: איפה החוק מחליט ואיפה השוק

שני אנשים מתחילים באותו יום. אחד נרשם ללימודים ומוותר על חלק משלוש שנות שכר. השני נכנס לעבודה וצובר שלוש שנות ותק. מי מהם יקבל את המשרה שהמודעה מבטיחה ל"בעלי תואר או ניסיון שווה ערך"? התשובה תלויה בתחום, ובמקרים לא מעטים החוק קובע אותה מראש, בלי קשר לדעתכם.

מה עדיף בישראל: תואר או ניסיון תעסוקתי?

בעינינו, השאלה עצמה שגויה. במקצועות מוסדרים בחוק התואר או הרישיון הם כרטיס כניסה שאין לו תחליף. בשאר השוק התואר אינו ברירת מחדל וגם אינו בזבוז: בודקים עלות מול פער שכר, לא תחושת בטן.

ארבעה דברים מכריעים: התחום, המטרה, הגיל והתקציב.

באילו מקצועות בישראל חייבים תואר או רישיון לפי חוק, ואין תחליף של ניסיון?

אפשר לעבוד עשרים שנה בכתיבת חוזים ועדיין לא להיקרא עורך דין. התואר אינו הדבר היחיד שנדרש: לרוב צריך גם רישיון או רישום אצל גוף מוסמך.

תואר הוא תעודה ממוסד אקדמי מוכר. רישיון הוא היתר של הגוף המוסמך, ולרוב הוא דורש תואר ועוד: התמחות, בחינות או הסמכה. תארים מחו"ל דורשים לעיתים הכרה נוספת. את התנאים העדכניים בודקים מול הגוף עצמו, כי הם משתנים.

בעינינו, זה המקום היחיד שבו הוויכוח נגמר לפני שהתחיל. ניסיון בלבד לא פותח את הדלת, גם לא ניסיון מרשים.

מה המשמעות של 'תואר או ניסיון שווה ערך' במודעת דרושים, ואפשר להגיש בלי תואר?

אפשר להגיש. המשפט במודעה בא לפתוח אפשרות, לא לסגור אותה. אבל הוא לא מגדיר כמה שנים, באיזה תחום ובאיזו רמה, ולכן המעסיק הוא שמחליט.

"תואר ראשון, יתרון" הוא העדפה, ומועמד בלי תואר ועם ניסיון חזק עדיין בתמונה. "תואר ראשון, חובה" הוא דרישת סף, וסביר שיסננו אתכם, לפעמים אוטומטית. "תואר או ניסיון שווה ערך" משאיר שיקול דעת למעסיק, ולכן כדאי להראות ניסיון קרוב לתפקיד, לא רק ותק.

בקורות חיים ובמכתב מקדים מציגים ניסיון במספרים: היקף תקציב, גודל צוות, תוצאות, כלים.

כמה שנות ניסיון שוות לתואר במכרזים של שירות המדינה?

אין שער קבוע. במכרזי נציבות שירות המדינה תנאי הסף נכתבים במכרז עצמו, והם משתנים בין תפקידים ודירוגים. במכרזים רבים מופיעה אפשרות של השכלה חלופית או ניסיון במקום תואר, אבל מספר השנים והתחום מוגדרים בכל מכרז בנפרד.

קוראים את תנאי הסף במכרז ולא מסתמכים על "מה שאמרו לי". מי שלא עומד בתנאי הסף לפי נוסח המכרז עלול להיפסל בלי דיון בכישורים. ובתפקידים שהחוק מחייב בהם רישיון, כמו עבודה סוציאלית או הנדסה רשומה, אין חלופה כלל.

האם תואר משפיע על הדירוג והשכר במגזר הציבורי?

כן, ובדרך כלל בצורה שקופה יותר מאשר במגזר הפרטי. במגזר הציבורי השכר נקבע בהסכמים קיבוציים לפי דירוג ודרגה, ובדירוגים רבים השכלה אקדמית משפיעה על הדרגה או על תוספת שכר. הנוסחה משתנה בין דירוגים, ולכן קוראים את ההסכם הקיבוצי של הדירוג שלכם.

מה כדאי לבדוק: האם התואר מזכה בדרגה גבוהה יותר או בתוספת קבועה, האם נדרש תואר בתחום התפקיד, ומה קורה עם תוספת על תואר שני. לא כל תואר מזכה באותה תוספת.

האם תואר משתלם כלכלית, ותוך כמה שנים הוא מחזיר את עצמו?

שאלו שתי שאלות: מה השכר בתחום שלכם עם תואר ובלעדיו, ומה השכר בפועל של מי שכבר שם. הנתון הזה שווה יותר מכל ממוצע לאומי.

שכר הלימוד הוא החצי הקטן מהחשבון, והחצי הגדול הוא שנים בלי שכר מלא. מי שמרוויח 9,000 ₪ בחודש ומוותר על מחצית משכרו בשלוש שנות לימוד מאבד 162,000 ₪, יותר מפי ארבעה מהשכר ללימודים.

בנתוני הדוגמה, שכר של 9,000 ₪ שעולה ל-13,000 ₪ עם תואר, שכר לימוד של 13,000 ₪ לשנה, שלוש שנים ומחצית שכר בזמן הלימודים, העלות הכוללת היא 201,000 ₪ והפער השנתי 48,000 ₪. התואר מחזיר את עצמו אחרי בערך 4.2 שנים מסיום הלימודים, ובסך הכול בערך 7.2 שנים מהיום שבו התחלתם.

על פני 10 שנים, בשכר מצטבר ברוטו, זה נראה כך. זו המחשה בלבד, בלי מס, מענקים, מימון מהמעסיק ועליות שכר.

באילו תחומים ניסיון שווה יותר מתואר, למשל בהייטק?

לפי סקר AllJobs שפורסם בגלובס, 43% מהמעסיקים רואים בניסיון המעשי את הפרמטר החשוב ביותר. יותר מ-40% מהמעסיקים בסקר סבורים שהכשרה מקצועית עדכנית חשובה יותר מתואר ממוסד מוכר, ורק 16% סבורים הפוך.

בתחומים שבהם התוצר נראה לעין, מעסיקים בוחנים אותו ישירות: קוד בגיטהאב, קמפיינים עם תוצאות, מספרי מכירות, תיק עבודות. ראיון מקצועי או מטלת בית חושפים תוך שעה מה שתעודה לא חושפת.

אבל גם שם התואר שוקל בתפקידי ניהול בכירים ובחברות גדולות שמסננות קורות חיים אוטומטית. לא מעט מהתפקידים הבכירים בהייטק עדיין מציינים תואר כדרישה.

ניסיון נמדד במה שהשתנה בזכותכם, לא רק בוותק: כמה הכנסות, כמה לקוחות, כמה זמן נחסך. עשר שנים באותה משימה הן שנה אחת שחזרה על עצמה עשר פעמים.

אפשר ללמוד ולצבור ניסיון במקביל, והאם תואר פתוח או לימודי ערב שווים בעיני מעסיקים?

כן, וזה מקטין את "מחיר השנים בלי שכר". האפשרויות: לימודי ערב, האוניברסיטה הפתוחה ומכללות עם מסלולים לעובדים.

התנאי הקריטי הוא שהמוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. תואר ממוסד לא מוכר עלול לא להיחשב במכרזים ובתפקידים שדורשים תואר. בדקו את ההכרה לפני ההרשמה, ובדקו גם אם המעסיק מסייע במימון או בהשתלמות ומוכן להתאים שעות.

מה עושים בגיל 30 ומעלה בלי תואר: ללמוד עכשיו או להמשיך לצבור ניסיון?

בסקר של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שפורסם בגלובס, 59% מבני 30-44 סבורים שתואר אינו ערובה להצלחה בחיים. בקרב כלל הנשאלים התמונה כמעט חצויה: 47% סבורים שתואר מבטיח הצלחה ו-53% סבורים שלא.

אחרי גיל 30 החשבון משתנה: יש משפחה, לפעמים משכנתא, ופחות שנות עבודה נשארו להרוויח מהפער. נקודת האיזון נמדדת בשנים, ולכן כל שנה של התחלה מאוחרת מקצרת את תקופת ההחזר.

שלושה דברים לבדוק: האם התפקיד שאתם רוצים דורש תואר בחוק או במכרז, מה הפער בשכר בתחום שלכם, ומה העלות האמיתית כולל שכר שאבד. החלטה כספית בסדר גודל כזה, עם משכנתא ברקע, כדאי לבדוק עם יועץ פיננסי, ושאלות על כיוון מקצועי עם יועץ קריירה.

עץ ההחלטה

1. מה התחום שאתם רוצים?

• עו"ד, רו"ח, מהנדס רשום, עובד סוציאלי, פסיכולוג, מורה: תוצאה: חובה. תואר או רישיון נדרשים בחוק. בדקו תנאים מול הגוף המוסמך.
• תפקיד במכרז של המגזר הציבורי: עברו לשאלה 2.
• הייטק ושיווק דיגיטלי ותחומים דומים: עברו לשאלה 3.
• תחום אחר: עברו לשאלה 4.

2. האם במכרז מופיעה חלופה של ניסיון או השכלה חלופית?

• כן, ואתם עומדים בה: תוצאה: ניסיון עשוי להספיק. ודאו מול נוסח תנאי הסף.
• לא: תוצאה: חובה במכרז הזה.

3. האם יש לכם תיק עבודות או תוצאות מוכחות, ומה המטרה?

• כניסה לתפקיד מקצועי או צמיחה בו: תוצאה: ניסיון עדיף.
• ניהול בכיר, מחקר או חברה גדולה עם סינון אוטומטי: תוצאה: תואר עוזר.

4. מה הגיל והתקציב?

• שנות עבודה רבות לפניכם ואפשרות ללמוד לצד עבודה: תוצאה: בדקו במחשבון. הזינו את פער השכר בתחום שלכם ואת החלק מהשכר שנשאר בזמן הלימודים.

זה עץ מנחה, לא ייעוץ אישי.

כדאי לקרוא גם: ההחלטה שלי