כולסטרול 220 זה גבוה? יעדי LDL, סיבות ואיך קוראים את דף התוצאות

סך 220, LDL 150, HDL 45, טריגליצרידים 125. בדף התוצאות של הקופה זה נראה כמעט בסדר. אצל אדם אחד זה בתוך היעד, ואצל אחר מעל. ההבדל הוא קבוצת הסיכון, והיא נקבעת על ידי הרופא, לא על ידי מי שמסתכל בדף.

בעינינו, הטעות הנפוצה היא להסתכל על הסך ולהירגע או להיבהל. לפי מכבי, המדד החשוב ברוב המקרים הוא LDL, והיעד שלו משתנה מאדם לאדם.

האם כולסטרול 220 נחשב גבוה, ומה עוד כתוב בדף התוצאות?

הערך הרצוי לכולסטרול כללי הוא מתחת ל-200, וסך מעל זה לא רצוי לפי מכבי. אבל הסך הוא רק כותרת. הבדיקה כוללת בדרך כלל ארבעה ערכים: כולסטרול כללי, LDL, HDL וטריגליצרידים.

הערכים הרצויים הכלליים לפי מכבי: HDL מעל 40 לגברים ומעל 50 לנשים, טריגליצרידים מתחת ל-150.

LDL מכונה "הכולסטרול הרע" כי עודף ממנו עלול לשקוע בדפנות העורקים. HDL מכונה "הטוב" כי הוא מסייע בפינוי עודפים מהדם. כולסטרול עצמו הוא לא אויב: הוא חיוני לקרומי התאים ולייצור הורמונים וויטמין D. הבעיה היא העודף.

ועוד עובדה שמפתיעה: כ-75 אחוזים מהכולסטרול בגוף מיוצרים בכבד ורק 25 אחוזים נספגים מהמזון. לכן תזונה לבדה לא מסבירה הכול.

מהו יעד ה-LDL שלי, ולמה הוא שונה מאדם לאדם?

יעד ה-LDL אינו אחיד, ומכבי מדגישה שלא כדאי לפרש את התוצאה לבד אלא להתייעץ עם רופא. לפי מכבי היעדים הם: סיכון נמוך (צעירים ללא גורמי סיכון) מתחת ל-116, בינוני (גורם סיכון יחיד כמו לחץ דם) מתחת ל-100, גבוה (סוכרת או גורמי סיכון מרובים) מתחת ל-70, וגבוה מאוד (אחרי התקף לב, שבץ, צנתור או מחלת כליות מתקדמת) מתחת ל-55.

לאומית מציגה יעדים אחרים, כי היא מסתמכת על הנחיות האיגודים בהר"י משנת 2014: 160, 130, 100 ו-70.

non-HDL הוא כולסטרול כללי פחות HDL. היעד שלו גבוה ב-30 מ"ג/ד"ל מיעד ה-LDL. לפי לאומית, כשהטריגליצרידים בטווח 200 עד 1000 חישוב ה-LDL אינו מדויק, ולכן משתמשים ב-non-HDL. מעל 400 טריגליצרידים LDL בכלל לא מחושב.

בדוגמה: 220 פחות 45 הם non-HDL של 175. אם הרופא קבע סיכון בינוני (LDL מתחת ל-100), יעד ה-non-HDL הוא 130, ופער של 45. הנתונים הם הדגמה בלבד.

מה הסיבות לכולסטרול גבוה, ואיך יודעים לאיזו מהן הדפוס שלי מתאים?

כולסטרול גבוה נגרם משילוב של אורח חיים ומצבים רפואיים, ולפעמים גם מתורשה. לרוב הוא לא מורגש, ולכן הבדיקה היא הדרך לדעת.

אורח חיים. תזונה עתירת שומן רווי וטרנס עלולה להעלות LDL. לפי מכבי, אצל רוב האנשים שומן רווי משפיע על ה-LDL יותר מהכולסטרול שבמזון עצמו. עודף משקל קשור לעיתים לטריגליצרידים גבוהים ול-HDL נמוך. חוסר פעילות פוגע ברגישות לאינסולין ובכלי הדם, עישון פוגע בכלי הדם, ועם הגיל עולה הסיכון להפרעות בשומני הדם.

מחלות ושינויים. סוכרת ותנגודת לאינסולין קשורות לעיתים לטריגליצרידים גבוהים ו-HDL נמוך. תת-פעילות של בלוטת התריס עלולה להעלות כולסטרול. אצל נשים, ירידת האסטרוגן אחרי גיל המעבר עלולה להעלות LDL. לפי לאומית, בכליה כרונית דרגה 3 ומעלה, בעיקר מגיל 50, מומלץ טיפול בסטטין או בסטטין עם אזטימיב.

תרופות. סטרואידים וחוסמי בטא ידועים כמשפיעים על שומני הדם. כך גם איזוטרטינואין ותרופות מדכאות חיסון, ולפעמים חלק מהמשתנים. מי שנוטל תרופה כזו יכול לשאול את הרופא או הרוקח, ולא להפסיק אותה לבד.

הדפוס בדף התוצאות הוא רמז לשיחה, לא אבחנה. טריגליצרידים גבוהים עם HDL נמוך מכוונים לאורח חיים או לסוכרת ותנגודת לאינסולין. LDL גבוה לצד תסמינים של תת-פעילות תריס או תרופה חדשה מכוון לסיבה משנית. LDL גבוה מאוד מגיל צעיר מכוון לתורשה, ועליה בסעיף הבא.

איך יודעים אם הכולסטרול הגבוה תורשתי?

היפרכולסטרולמיה משפחתית היא מחלה תורשתית. לפי לאומית, מאפייניה הם LDL גבוה מהילדות המוקדמת (בדרך כלל מעל 191 מ"ג/ד"ל) ונטייה להופעה מוקדמת של מחלות לב וכלי דם. שכיחותה בצורה ההטרוזיגוטית היא לפחות 1:500.

לפי מכבי, גם במצבים כמו היפרכולסטרולמיה משפחתית או Lp(a) גבוה הערכים עלולים להיות גבוהים כבר מגיל צעיר וללא קשר ישיר לאורח החיים.

מחשבון המצב שלמעלה מסמן ערך מעל 190. לפי הנחיות לאומית, בערך כזה חובה להתחיל טיפול תרופתי לאחר מיצוי הטיפול השמרני. זו החלטה של הרופא.

האם צריך לבוא בצום, ובאיזה גיל ובאיזו תדירות בודקים?

ההנחיות שונות בין הקופות. מכבי כותבת על צום של 12 שעות, ולאומית על צום של לפחות 10 שעות, מים מותרים (הנחיה מ-2014).

תדירות לפי לאומית: גברים, בדיקת סקר אחת בגיל 20 עד 35 (אופציונלי) ואחר כך כל 5 שנים. נשים, אחת בגיל 20 עד 45 (אופציונלי) ואחר כך כל 5 שנים. לפי מכבי (עדכון 2026), למי שיש סיכון למחלות לב או היסטוריה משפחתית מומלץ להיבדק אחת לשנה מגיל 20, ובני 65 ומעלה יכולים להיבדק פעם בשנה.

איך מורידים LDL בלי תרופות, מתי סטטינים, ומה לשאול את הרופא?

המקורות תומכים בצעדים הבאים: הפחתת שומן רווי וטרנס, שמירה על משקל ופעילות גופנית, והפסקת עישון. אחוזי ירידה אי אפשר להבטיח.

סטטין הוא החלטה של הרופא לפי קבוצת הסיכון. בהנחיות לאומית מופיעים למשל כליה כרונית דרגה 3 ומעלה ו-LDL מעל 190.

כדאי לפנות לרופא כשיש LDL מעל 190, היסטוריה משפחתית, סוכרת או מחלת כליות, טריגליצרידים גבוהים מאוד, או תוצאה שלא ברור לאיזו קבוצה היא שייכת.

שאלות שכדאי לקחת לרופא המשפחה:

• מהי קבוצת הסיכון שלי, ומהם יעד ה-LDL ויעד ה-non-HDL?
• האם כדאי לבדוק את בלוטת התריס?
• האם תרופות שאני נוטל משפיעות על שומני הדם?
• האם יש חשד לתורשה, ויש לבדוק את בני המשפחה?
• מתי כדאי לחזור על הבדיקה?