נשכה אתכם חתול רחוב לפני יומיים? מה קורה עם הכלבת ואיפה פונים בישראל

שני ימים חלפו, הפצע נסגר, והחתול נעלם בין הפחים. זה הרגע שבו רוב האנשים מחליטים שזה לא נורא. אבל בכלבת הפצע הוא לא המדד. המדד הוא החתול, ואותו אי אפשר לבדוק.

האם יש סכנת כלבת אחרי נשיכת חתול רחוב בישראל?

בישראל כלבת בבני אדם היא נדירה מאוד, והמקרים בחיות מרוכזים בעיקר בחיות בר כמו שועלים ותנים, לפי השירותים הווטרינריים ומשרד הבריאות. חתולים הם מעבירים פחות נפוצים, אבל מקרים בחתולים תועדו, כי חתול רחוב נפגש עם חיות בר.

הבעיה המעשית היא לא ההסתברות הממוצעת: לחתול רחוב אין תעודת חיסון ואין בעלים לשאול, ואם הוא ברח אי אפשר להסגיר אותו לתצפית. בלי אפשרות לאמת, ההנחיות מתייחסות לנשיכה כחשיפה אפשרית עד שמתברר אחרת.

אי אפשר לדעת אם החתול הספציפי נשא את הנגיף, ואיזו תקופת דגירה תהיה אצל אדם מסוים, ולכן ההחלטה לא נשענת על ניחוש.

עברו יומיים מהנשיכה: זה עדיין בזמן?

בדרך כלל כן. תקופת הדגירה של כלבת באדם ארוכה, לרוב שבועות עד חודשים לפי ארגון הבריאות העולמי, ולכן טיפול לאחר חשיפה ניתן גם ימים אחרי הנשיכה. ככל שמקדימים, הטיפול יעיל יותר, ולכן פונים היום ולא מחר.

הטעות הנפוצה היא להמתין עד שהפצע נרפא או עד שיש תסמינים. אחרי הופעת הסימנים אין טיפול יעיל.

נניח שנשכו אתכם בתל אביב ביום שני בערב, וכעת יום רביעי בבוקר. הפצע נוקה רק בקצרה ולא תועד. כך נראה היום:

1. עכשיו: שוטפים שוב את הפצע במים וסבון, ומכסים.
2. בשעה הקרובה: כותבים מתי ואיפה נשכו, תיאור החתול, ומי ראה.
3. בבוקר: מתקשרים ללשכת הבריאות המחוזית או לקופת החולים, מתארים את המקרה ושואלים לאן להגיע.
4. במהלך היום: מגיעים לרופא או למיון, ושם נבדק גם מצב החיסון נגד טטנוס.
5. בערב: מדווחים לשירות הווטרינרי העירוני, שמנסה לאתר את החתול.

אחר כך מחטאים ומניחים תחבושת נקייה. השטיפה מפחיתה את כמות הנגיף ולא מחליפה פנייה לרופא.

אחר כך:

• תיעוד: מקום, שעה, תיאור החתול (צבע, סימנים, אם נראה חולה), עדים וצילום הפצע.
• פנייה לרופא: נשיכות חתול מזהמות לעיתים קרובות, ולכן הרופא בודק גם זיהום וגם חיסון טטנוס.
• דיווח לשירות הווטרינרי של הרשות המקומית, כדי לנסות לאתר את החתול.

את השטיפה, הכיסוי והפנייה בפירוט תמצאו בעמוד נשיכת חתול וחיסון כלבת. שם גם ההסבר מה קורה בלשכת הבריאות.

איך מחליטים אם צריך חיסון? עץ החלטות לפי מצב החתול

ההחלטה הסופית היא של הרופא ולשכת הבריאות.

שאלה 1: האם העור נפגע (נשיכה, כל שריטה שפצעה את העור, גם שטחית, או מגע של הרוק בפצע פתוח)?

• לא, ללא מגע עם העור או עם ריריות: בדרך כלל אין חשיפה. אפשר לוודא טלפונית עם הקופה.
• כן: עוברים לשאלה 2.

שאלה 2: האם החתול ידוע ויש לו בעלים?

• לא, חתול רחוב: עוברים לשאלה 3.
• כן: עוברים לשאלה 4.

שאלה 3: אפשר לאתר ולצפות בחתול?

• לא, ברח או לא מזוהה: פנייה מיידית ללשכת הבריאות או למיון.
• כן, אך אין מידע עליו: פנייה לרופא בינתיים, והשירות הווטרינרי מארגן צפייה.

שאלה 4: ומה עם אישור חיסון כלבת בתוקף?

• כן: החתול מועבר לתצפית וטרינרית, ובדרך כלל מתעדכנים עם רופא בהמשך.
• לא: פנייה לרופא ולשירות הווטרינרי.

שאלה 5: האם החתול נראה חולה, תוקפני בצורה חריגה או חסר תיאום?

• כן, בכל ענף: פנייה דחופה.

מה ההבדל בין חתול רחוב לחתול בעל בעלות עם חיסון?

חתול עם בעלים ואישור חיסון בתוקף הוא מקרה פשוט יחסית: נהוג להעביר אותו לתצפית אצל וטרינר, ובהתאם לתוצאות הרופא מחליט. חתול רחוב הוא ההפך: אין מידע, ולכן רמת הזהירות גבוהה יותר.

איפה בישראל פונים ולמי מתקשרים?

פונים בסדר הזה:

• לשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות באזורכם (תל אביב, מרכז, חיפה, צפון, דרום, ירושלים, באר שבע), שמנחה על טיפול לאחר חשיפה.
• קופת החולים או מרפאה דחופה, ואם סגורים, חדר מיון.
• השירות הווטרינרי של הרשות המקומית: שם מדווחים על הנשיכה, והשירות מנסה לאתר את החתול.

מספרי הטלפון והדוא"ל של כל לשכה מתעדכנים מעת לעת, ולכן קחו אותם מאתר משרד הבריאות ולא מרשימות ישנות.

כמה מנות חיסון צריך וכמה זמן נמשך הטיפול?

לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, טיפול לאחר חשיפה כולל סדרה של כמה מנות חיסון בתוך כשבועיים עד ארבעה, בזריקות בזרוע. פרוטוקול משרד הבריאות הישראלי מפרט את הלו"ז המדויק, והרופא קובע אותו.

במקרים מסוימים מוסיפים אימונוגלובולין נגד כלבת, שניתן סביב הפצע בתחילת הטיפול ובעיקר בחשיפות בסיכון גבוה.

תופעות לוואי נפוצות הן כאב והסמקה באזור ההזרקה. לפעמים מצטרפות עייפות קלה או כאב ראש. חום גבוה, פריחה נרחבת או קושי בנשימה הם סיבה לפנות שוב.

כמה זה עולה, והאם הביטוח מכסה?

לפי מדיניות משרד הבריאות, הטיפול לאחר חשיפה אפשרית לכלבת ניתן בדרך כלל במימון המדינה דרך לשכות הבריאות, כך שלרוב אין תשלום מהכיס על החיסון עצמו. ייתכנו עלויות לביקור במיון או במרפאה, בהתאם לקופה ולסל השירותים. כדאי לברר מראש בקופה או בלשכה.

ביטוח נסיעות בדרך כלל לא מחזיר עלות של חיסון מונע.

אילו סימני כלבת קיימים ומתי הם מופיעים?

הסימנים הראשונים הם חום, וכאב או גרד באזור הנשיכה. בהמשך מופיעים חרדה ופחד ממים. הם מופיעים אחרי דגירה משתנה, בין ימים בודדים לחודשים, ולעיתים יותר. משך הדגירה אצל אדם מסוים אינו ניתן לחיזוי, ולכן ההמתנה לסימנים אינה אסטרטגיה.

האם מתחסנים לפני נסיעה לדרום אמריקה, תאילנד או לפני גיוס?

חיסון מקדים נדון במרפאת מטיילים לפני טיולים ארוכים או מרוחקים למדינות שבהן הכלבת נפוצה בכלבים, כמו תאילנד והודו, ובדרום אמריקה במדינות מסוימות. גם מי שמתחסן מראש צריך טיפול אחרי חשיפה, אבל פשוט יותר.

בצבא, ההנחיות הן של הרופא הצבאי, ופונים לרופא היחידה. חיסון משושה, אגב, הוא חיסון וטרינרי לכלבים ואין לו קשר לבני אדם.

בעינינו, הטעות היקרה היא ההמתנה ולא החיסון. בנשיכת חתול רחוב שאי אפשר לאתר, ההחלטה שייכת לרופא ולשירותי הבריאות, לא למראה הפצע. זה מידע כללי ולא ייעוץ אישי, ובכל שאלה על המקרה שלכם כדאי לפנות לרופא.

כדאי לקרוא גם: נשיכת חתול חיסון